באפריל 2014 אישרה ממשלת ישראל (פה אחד) את תוכניתו של השר להגנת הסביבה באותם ימים, עמיר פרץ, להקל על עסקים המחויבים בקבלת אישור המשרד להגנת הסביבה לצורך רישיון עסק, להעניק להם ודאות לפרק זמן משמעותי (באמצעות מתן רישיון עסק לתקופה של 7 שנים) ולעודד את הצמיחה – וכל זאת תוך הקפדה על מניעת נזקים לסביבה כתוצאה מפעילות עסקית כזו או אחרת.
יוזמה זו שזכתה לשם "תוכנית רישוי ירוק" רלוונטית לקבוצה רחבה של מפעלים ובתי עסק, ומהווה קפיצת מדרגה של ממש בכל הנוגע לרישוי עסקים ולאימוץ סטנדרטים מתקדמים כפי שנהוג במדינות אירופה (לצורך גיבוש התוכנית נעזרו אנשי המשרד להגנת הסביבה בידע עדכני ומקיף שנצבר בעולם ובעיקר בגרמניה).
מה כולל הרישוי הירוק?
תוכנית רישוי ירוק, שנקראת גם התוכנית לאסדרה משולבת במפעלי תעשייה, מבוססת על העקרונות ש ה-IPPC (ראשי תיבות של Integrated Pollution Prevention and Control), ובהתאם מתייחסת למכלול ההשפעות הסביבתיות של הפעילות העסקית בימינו: פליטות לאוויר, זיהום קרקע, פגיעה במקורות מים, ייצור פסולת, שימוש יעיל באנרגיה, רמות רעש וקרינה והיווצרות מפגעים סביבתיים באופן כללי.
מהי BAT וכיצד היא נקבעת עבור כל עסק ספציפי?
מאחר שחלק בלתי מבוטל מהפעילות העסקית של מפעלים העוסקים בייצור מוצרים מכל הסוגים מחייב רמה מסוימת של זיהום ופגיעה בסביבה, אי אפשר למנוע זאת לחלוטין.
בהתאם, המטרה של תוכנית הרישוי הירוק היא לצמצם ככל האפשר את פליטת המזהמים ואת שאר המפגעים, כשלשם כך על כל מפעל להשתמש בטכניקה המיטבית הזמינה – ובאנגלית: Best Available Technology (ובראשי תיבות BAT).
באופן טבעי לכל תחום פעילות נקבעתBAT ספציפית, בהתאם לשיטות ולטכנולוגיות הקיימות כיום, ופרמטר נוסף לקביעת ה-BAT עבור כל סקטור הוא השיקול הפיננסי כשהמטרה היא למצוא יחס עלות תועלת אופטימלי, כלומר טכניקה לצמצום הזיהום שניתן ליישם אותה בעלות כלכלית אפשרית ושהתועלת ממנה מבחינת ההגנה על הסביבה תהיה מקסימלית.
צמצום הבירוקרטיה
מרכיב מרכזי אחר בתוכנית הרישוי הירוק הוא צמצום הרגולציה וליתר דיוק איחוד כל ההיתרים הנדרשים עבור מפעלים שהשפעתם על הסביבה משמעותית.
בהתאם אומץ עיקרון ה-one stop shop, לפיו יאוחדו הליכי רישוי והיתרים נחוצים – וכך גם פרק הזמן הנדרש לשם קבלת רישיון עסק יקוצר (וכאמור הרישיון יינתן לפרק זמן של 7 שנים כדי להקל על המפעלים).
