רישיון עסק לווטרינרים

מס' סידורי של בית העסק ע"פ טבלת צו רישוי עסקים עדכנית: 3.2 א

משויך לקבוצה מס': קבוצה 3 – חקלאות ובעלי חיים


תיאור העסק הטעון ברישוי
:

מרפאות וטרינריות זקוקות לרישיון עסק לשם פעולתם, שכן הן נכללות במסגרת פריט 3.2 א' בצו רישוי עסקים – טיפול בבעלי חיים ואחזקתם. הליך קבלת רישיון זה לא השתנה בעקבות הרפורמה האחרונה בתחום רישוי העסקים (רפורמה שנכנסה לתוקף בנובמבר 2013), וגורמי הרישוי הרלוונטיים הם משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה.


משרד החקלאות ופיתוח הכפר כגורם רישוי

למשרד החקלאות ופיתוח הכפר רשימה ארוכה ומפורטת של נהלי עבודה מחייבים עבור וטרינרים. כך, למשל, על כל רופא חיות המועסק במרפאה וטרינרית, או שהוא בעלים של מרפאה כזו, לעבור מדי שנה לימודי המשך בהיקף של 35 שעות, מתוכן 10 שעות בכנסים וסמינרים רלוונטיים.
נהלים אחרים עוסקים בחובת התיעוד של כל ביקור במרפאה, כך שהווטרינר יוכל לתת את הטיפול המיטבי, אשר מסתמך בין השאר גם על ההיסטוריה הרפואית של כל בעל חיים. ההמלצה היא לשמור את התיעוד למשך 3 שנים. כמו כן נדרשים הווטרינרים להנחות לקוחות, ובפרט כאלה המגיעים אליהם בפעם הראשונה, לגבי חשיבות הטיפולים המונעים ובפרט החיסונים מבחינת היכולת לצמצם ככל האפשר הפצת מחלות שונות.
תקנות אחרות עוסקות בחובתו של וטרינר ליידע את הבעלים של בעל חיים לגבי ההשלכות של כל טיפול רפואי ולקבל אישור מפורש לפני טיפולים מסכני חיים דוגמת ניתוחים מורכבים, וכן לגבי הבטחת תנאים נאותים לבעלי חיים שנותרים באשפוז לפרק זמן כזה או אחר לאחר קבלת הטיפול הראשוני.

משרד הגנת הסביבה כגורם רישוי

באופן טבעי, המשרד להגנת הסביבה בוחן את התנהלותם של הווטרינרים ושל המרפאה הווטרינריות מבחינת השמירה על איכות הסביבה. אחרי הכל מדובר במקום המעניק שירותים רפואיים לציבור הרחב ועליו לפעול על פי הקודים המחייבים לשמירת הסביבה, איכות הטיפול והשירות המסור והטוב ביותר.
בפרט נבחן גם הטיפול בפסולת על סוגיה השונים ובפרט הטיפול בחומרים שעלולים להיות מסוכנים (תכשירים רפואיים וכו').
 

תהליך קבלת רישיון עסק:

  1. את הבקשה לרשיון עסק מגישים לרשות המקומית שבשטחה פועלת המרפאה הווטרינרית (או בית החולים המעניק שירותי רפואה לבעלי חיים). הרשות בוחנת האם קיים היתר בנייה מתאים, כלומר האם המקום בו מיועדת המרפאה לפעול מתאים לסוג עסק ספציפי זה (שעלול להוות מטרד לשכנים במקרים מסוימים), במידה והמתקן אינו מיועד לשימוש זה הוא עשוי להיסגר אלא אם כן יעבור הליך מיוחד בשם "שימוש חורג" ויאושר על ידי הוועדה ברשות המקומית.

גורמי רישוי (מעודכן לצו הרישוי 2013):
המשרד לאיכות הסביבהחובה
משרד החקלאות והווטרינרחובה
גורם חיקוק אחר: אין
פרסום מפררט אחיד: אין
תוקף רישיון (ע"פ שנים): משתנה.

  1. בנוסף מקבלת הוועדה את חוות דעתם של גורמי הרישוי הנ"ל, משרדי החקלאות והגנת הסביבה, ועל סמך זאת מחליטה אם לאשר את הבקשה ולהנפיק רשיון עסק – או שמא לדחותה. ברוב המקרים דחיית בקשה אינה סוף פסוק, ותיקון ליקויים עליהם הצביעו גורמי הרישוי יאפשר לקבל את הרישיון. כשאין היתר בנייה ניתן כאמור להגיש בקשה לשימוש חורג, אולם הליך זה הוא כבר מורכב הרבה יותר.

לנוכח המורכבות של הקמת מרפאה וטרינרית והדרישות המחמירות של משרד החקלאות ואיכות הסביבה, מומלץ בחום לעבור את התהליך מראשיתו ועד סופו עם "אביב ברישוי" – בעזרת הידע הרב והניסיון הרחב שלנו תוכלו לקבל רישיון עסק במהירות וללא הוצאות מיותרות ומכבידות. 
 

שאלות ותשובות נפוצות בנושא רישיון עסק לווטרינרים

  1. מהו רישיון עסק לווטרינרים ולמה הוא נדרש?
    רישיון עסק לווטרינרים הוא אישור רשמי מהרשות המקומית הנדרש להפעלת מרפאה וטרינרית או קליניקה לחיות. הרישיון מבטיח שהמקום עומד בדרישות בטיחות, תברואה, תכנון ותקנות בריאות בעלי חיים.

  2. האם כל וטרינר מחויב ברישיון עסק?
    כן. כל קליניקה וטרינרית, גם אם היא קטנה או פועלת מתוך בית, חייבת ברישיון עסק לווטרינרים כל עוד יש בה פעילות מסחרית.

  3. מה ההבדל בין רישיון עסק לרישיון לעסוק ברפואה וטרינרית?
    רישיון לעסוק ברפואה וטרינרית ניתן לרופא עצמו על ידי משרד הבריאות או משרד החקלאות. רישיון עסק נדרש להפעלת המתקן הפיזי שבו ניתנים השירותים.

  4. כיצד מגישים בקשה לרישיון עסק לווטרינרים?
    יש להגיש טופס בקשה לרשות המקומית, בצירוף תכניות אדריכליות חתומות, אישור שימוש בנכס (חוזה שכירות או בעלות), רישיון מקצועי, ועמידה בתנאים ייחודיים למרפאות וטרינריות.

  5. אילו אישורים נוספים נדרשים כחלק מהתהליך?
    בדרך כלל נדרשים אישורים ממשרד החקלאות (השירותים הווטרינריים), שירותי כבאות והצלה, מחלקת הנדסה, ולעיתים גם המשרד להגנת הסביבה.

  6. האם נדרשים תנאים מיוחדים מבחינת תברואה וניקיון?
    בהחלט. מקום הפעילות חייב לכלול אזורי חיטוי, חדרים מופרדים לטיפולים, מערכת לאוורור וסילוק ריחות, וכן אפשרות לניקוז נכון של נוזלים רפואיים.

  7. האם ניתן לפתוח קליניקה וטרינרית מהבית?
    אפשרי, אך כפוף לקבלת היתר לשימוש חורג מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ועמידה בכל הדרישות לרישיון עסק לווטרינרים.

  8. האם הרישיון כולל גם מכירת מזון וציוד לבעלי חיים?
    לא בהכרח. אם מתבצעת מכירה קמעונאית במקום, יש לכלול פעילות זו ברישיון העסק ולוודא עמידה בדרישות נפרדות.

  9. מה קורה אם נפתחת מרפאה בלי רישיון עסק?
    הפעלת מרפאה וטרינרית ללא רישיון היא עבירה שעשויה לגרור צווי סגירה, קנסות ואובדן אמון מצד הלקוחות והרשויות.

  10. מהו משך הזמן הממוצע להוצאת רישיון עסק לווטרינרים?
    ההליך אורך בין חודשיים לארבעה חודשים, בהתאם למורכבות המקום ומהירות קבלת האישורים מהגורמים הרלוונטיים.

  11. האם הרישיון ניתן לצמיתות?
    לא. רישיון עסק לווטרינרים ניתן לרוב לתקופה של שנה עד חמש שנים ויש לחדשו בהתאם לדרישות החוק ולמצב העסק.

  12. האם ניתן להעביר את הרישיון במקרה של מכירת המרפאה?
    לא. במקרה של שינוי בעלות, נדרש להגיש בקשה לרישיון חדש על שם הבעלים החדשים.

  13. האם יש מגבלות על מיקום הקליניקה מבחינת תוכנית בניין עיר (תב"ע)?
    כן. על המבנה להיות בייעוד מתאים לשימוש מסחרי או רפואי. פתיחה באזור מגורים מחייבת אישור לשימוש חורג.

  14. האם המרפאה חייבת להיות נגישה לבעלי מוגבלויות?
    כן. לפי חוק הנגישות, כל קליניקה שמקבלת קהל חייבת להיות נגישה – כולל כניסה מותאמת, שירותים נגישים ושילוט תקני.

  15. האם מומלץ להיעזר בגורם מקצועי להוצאת רישיון עסק?
    בהחלט. יועץ רישוי או אדריכל המנוסה בהגשת בקשות לרישיון עסק לווטרינרים יכול לייעל את ההליך ולוודא עמידה מלאה בדרישות הרגולציה.

לשיתוף המאמר
לשיחת ייעוץ מקצועית בחינם בה נבין את הצרכים שלכם באופן מדויק שלחו הודעה:
לפנייה בוואטסאפ
לפנייה
בוואטסאפ
טופס
יצירת קשר
לחצו
להתקשר