יצואן או יבואן? הכר את חוקי הרישוי בישראל

בעולם שהפך זה מכבר לכפר גלובלי, חלק גדול מנפח המסחר מבוסס על יבוא או יצוא. יבואנים ויצואנים, כמו רוב בעלי העסקים האחרים, חייבים להכיר את חוקי הרישוי וזאת על-מנת לפעול כחוק.


רישיון ליצוא

יצואנים זקוקים ראשית כל לרישיון עסק תקף בהתאם לתחום ואופי פעילותם, ובנוסף, בחלק מהמקרים, גם לרישיון יצוא.
התחומים עבורם נדרש רישיון ייצוא: טובין, שירותים וטכנולוגיה אשר עשויים לשמש לפיתוח נשק מכל סוג שהוא, כימיקלים שעלולים להוות סכנה סביבתית או לחילופין לשמש לייצור סמים אסורים, טכנולוגיות המוגדרות כדו-שימושיות (כלומר גם בשוק האזרחי וגם בשוק הביטחוני) ומוצרים אחרים המוגדרים כרגישים.
מי שמנפיק את רישיון היצוא הוא משרד הכלכלה, שמסתייע גם בחוות הדעת של משרדי החוץ והביטחון.
גם כשהסחורה המיוצאת היא בעלי חיים נדרש רישיון יצוא. במקרים אלה מונפק הרישיון ע"י וטרינרים מוסמכים שבמסגרת משרד החקלאות, וזאת על בסיס הנהלים הווטרינריים של מדינת היעד ובכפוף לבדיקות מדוקדקות לנוכח רגישות התחום.


רישיון ליבוא

באופן דומה, גם ייבוא בעלי חיים וכן מוצרים המופקים מהם כגון שיער, קרניים, נוצות ומוצרי כוורת מחייב קבלת רישיון ליבוא מטעם השירותים הווטרינריים, שבוחנים את הסחורה ומאפשרים לשחרר אותה רק לאחר תקופת הסגר הכרחית ובדיקות מעבדה שמוכיחות כי אין סכנה לבריאות הציבור.
יבוא מזון מחייב ראשית כל תעודת רישום יבואן (שניתנת רק לבעלי רישיון עסק לאחסון מזון או שמציגים התקשרות חוזית עם חברה אחרת בעלת רישיון שכזה), לאחר מכן קבלת "אישור מוקדם" (אישור ספציפי לכל פריט מזון שאותו רוצים לייבא) ולאחר מכן בדיקה בנמל. ישנם הבדלים מבחינת תהליך הרישוי בהתאם לסוג המזון (מזון מן החי/ מזון רגיש/ מזון רגיל) ובכל מקרה מי שאחראי על התהליך הוא שירות המזון הארצי שבמשרד הבריאות.
יבוא מלט מחייב קבלת רישיון מטעם משרד הכלכלה. רישיון זה ניתן רק אם המלט המיובא עומד בתקנים הרלוונטיים ובנוסף יש להציג את הלקוחות שמתעתדים לרכוש את המלט ואת השימוש המיועד בו.
עבור יבוא תמרוקים נדרש אישור בשם רישיון תמרוקים כללי, שאותו מנפיק אגף רוקחות במשרד הבריאות, ולאחר מכן רישיון ספציפי לכל פריט אותו רוצים לייבא. חשוב לציין כי ייבוא תמרוקים אפשרי רק ממדינות האיחוד האירופי ומהמדינות שיש להן קשרי מסחר עם ישראל, ובכפוף לאישור רלוונטי מרשויות הבריאות במדינת המקור (האישורים נקראים GMP ו-CFS).

שאלות ותשובות נפוצות – יצואן או יבואן חוקי הרישוי בישראל

  1. מה נדרש מיצואן או יבואן מבחינת חוקי הרישוי בישראל?
    יצואן או יבואן חוקי הרישוי בישראל נדרש לעמוד בתקנות סחר, בריאות, בטיחות, מכס ואיכות סביבה. הוא חייב להירשם כעוסק מורשה או חברה, לפתוח תיק במכס, ולהחזיק באישורים נדרשים בהתאם לסוג הסחורה.

  2. מהו ההליך לפתיחת תיק יבואן או יצואן בישראל?
    התהליך כולל רישום ברשות המיסים, פתיחת תיק מול רשות המכס, קבלת מספר יבואן/יצואן, והצגת רישיונות נדרשים בהתאם לסוג המוצרים המיובאים או המיוצאים.

  3. האם כל מוצר חייב ברישיון יבוא או יצוא?
    לא. ישנם מוצרים הפטורים מרישוי, אך חלק מהתחומים, כמו מזון, תרופות, תמרוקים, מוצרי חשמל וצעצועים – מחייבים רישוי מראש ממשרדים ממשלתיים רלוונטיים.

  4. מי הגורמים הממשלתיים המעורבים בהליכי רישוי ליבוא ויצוא?
    הגורמים כוללים את משרד הבריאות, משרד הכלכלה, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, מכון התקנים, רשות המכס ורשות שוק ההון – בהתאם לסוג המוצר.

  5. מהו רישיון יבוא זמני ומתי משתמשים בו?
    רישיון יבוא זמני ניתן כאשר מדובר בפריטים לשימוש חד-פעמי, לתערוכה, לדגימה או לתיקון. הוא מוגבל בזמן ודורש התחייבות להחזרת הסחורה או השמדתה לאחר השימוש.

  6. כיצד מבדילים בין יבוא אישי ליבוא מסחרי?
    יבוא אישי מוגבל בכמות ומשמש לצרכים פרטיים בלבד. יבוא מסחרי הוא קבוע, נרחב ונועד למכירה. רק יבואן מסחרי חייב לעמוד במלוא הדרישות של יצואן או יבואן חוקי הרישוי בישראל.

  7. מהם התנאים לרישוי יצוא בתחום מוצרי מזון?
    היצואן חייב לעמוד בדרישות משרד הבריאות ובסטנדרטים של מדינת היעד. נדרש לעיתים אישור וטרינרי, רישיון יצוא מזון ותיאום עם השירותים להגנת הצומח או בעלי החיים.

  8. כיצד מתבצעת בדיקת עמידה בדרישות הרישוי?
    הבדיקות כוללות הצגת מסמכים, אישורים, תעודות אנליזה, בדיקות פיזיות של סחורה ועמידה בתקני סימון, אריזה, והצהרות בטיחות לפי דרישות משרד ממשלתי או המכס.

  9. מה הסנקציות על הפרת חוקי הרישוי ביבוא או יצוא?
    אי עמידה בחוקי הרישוי עלולה להוביל לעיכוב שחרור הסחורה מהמכס, קנסות, שלילת רישיון או אפילו החרמת המשלוח. במקרים חמורים, ניתן לנקוט בהליכים משפטיים.

  10. האם אפשר להסתייע בגורם מקצועי לתהליך הרישוי?
    בהחלט. מומלץ להיעזר בעורך דין סחר בינלאומי, סוכן מכס או יועץ רגולציה שמנוסה בדרישות החלות על יצואן או יבואן חוקי הרישוי בישראל.

  11. מהם המסמכים הדרושים לשחרור סחורה מהמכס?
    מסמכים כוללים חשבונית מס, תעודת משלוח, שטר מטען, אישור תשלום מכס, רישיון יבוא (אם נדרש) ותעודות איכות או בריאות מהמשרד הממשלתי הרלוונטי.

  12. כיצד ניתן לדעת אם מוצר מסוים מחייב רישוי מוקדם?
    ניתן לבדוק באתר משרד הכלכלה או באתר רשות המיסים לפי מספר פריט מכס (HS code), או להתייעץ עם סוכן מכס מוסמך שיבדוק את החובות הרגולטוריות עבור המוצר.

  13. מהי חובת הסימון על מוצרים מיובאים?
    מוצרים חייבים להישא תווית בעברית הכוללת פרטי יצרן, ארץ ייצור, רכיבים (לפי תחום), הוראות שימוש ואזהרות – בהתאם לחוק הגנת הצרכן ולחוק התקנים.

  14. האם דרישות הרישוי משתנות לפי ארץ המקור או היעד?
    כן. יבוא ממדינות שאינן באמנת תקינה משותפת (כמו האיחוד האירופי) עשוי לדרוש מסמכים נוספים. גם דרישות היצוא משתנות לפי תקנים מחמירים של מדינות היעד.

  15. האם קיימים מסלולים מקוצרים ליבואנים ויצואנים ותיקים?
    כן. תוכניות כמו "יבואן מאושר" מאפשרות הליך מקוצר עם פחות עיכובים, בכפוף לעמידה מוכחת קבועה בתקנות הרישוי והאכיפה.

אביב ברישוי, החברה המובילה לרישוי עסקים בישראל מתמחה ברישוי לכל סוגי העסקים. מעוניינים בעזרתנו בהליך קבלת רישיון עסק? צרו קשר דרך האתר או חייגו 050-8092338 למספר ונשמח לסייע! 

לשיתוף המאמר
לשיחת ייעוץ מקצועית בחינם בה נבין את הצרכים שלכם באופן מדויק שלחו הודעה:
לפנייה בוואטסאפ
לפנייה
בוואטסאפ
טופס
יצירת קשר
לחצו
להתקשר