גם עסקים אשר מבקשים לפעול בשטחו של נמל התעופה בן גוריון, הלא הוא שדה התעופה הגדול ביותר בארץ, מחויבים בקבלת רישיון עסק על-מנת שיוכלו להתנהל באופן חוקי, וזאת בהתאם לחוק רישוי עסקים.
יחד עם זאת ישנו גם הבדל מבחינת התהליך שעובר בעל עסק שמוקם בנתב"ג (או שכבר פועל במקום וכעת זקוק לחידוש רישיון עסק כשתוקפו של הרישיון הקיים עומד להתפוגג): בעוד שרוב העסקים הפועלים בארץ נמצאים בשטחה של רשות מקומית כזו או אחרת, ומנהלים את תהליך קבלת רישיון העסק מול אגף הרישוי או מחלקת הרישוי של אותה רשות, הרי שנמל התעופה שקיבל את שמו מראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, ואשר מופעל ע"י רשות שדות התעופה, אינו שייך לאף רשות מקומית.
בהתאם, על בעל עסק בשטח הנמל שמבקש רישיון עסק לפנות הישר למשרד הפנים עם הבקשה לרישיון, כשכמובן מצורפים אליה כל המסמכים הנדרשים (תכנית עסק, מפה מצבית וכו', בהתאם למאפיינים הספציפיים של העסק ולדרישות המפורטות בחוק רישוי עסקים ובצו רישוי עסקים).
מכאן והלאה התהליך דומה לזה שעוברים עסקים במקומות אחרים בארץ: הבקשה לרישיון עסק מועברת לגורמי הרישוי הרלוונטיים בהתאם לסוג העסק, ובפרט מדובר על הרשות הארצית לכבאות והצלה, משטרת ישראל, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה ובחלק מהמקרים גם משרד הכלכלה.
לאחר שכל גורמי הרישוי מאשרים את הבקשה, ינפיק משרד הפנים את רישיון העסק – תוקפו של הרישיון הוא בהתאם לצו רישוי עסקים ולסוג העסק, בדיוק כמו בכל מקום אחר בארץ. בחלק מהמקרים מותנית פתיחת העסק והפעלתו כחוק בביצוע שינויים ע"י בעליו (ורק לאחר שגורמי הרישוי הרלוונטיים מוודאים כי כל הליקויים תוקנו, ניתן רשיון העסק).
בסך הכל נמשך התהליך עד לקבלתו של הרישיון המיוחל בין חודשיים לשישה, בתנאי כמובן שהעסק מגיש את הבקשה בהתאם לנהלים ועומד בכל דרישות החוק.
חשוב להדגיש שהפעלת עסק בנתב"ג ללא רישיון עסק, גם אם העסק קיבל את האישור של רשות שדות התעופה לפעול במקום, הינה עבירה פלילית שעלולה לגרור סנקציות חמורות. עוד כדאי לזכור שפרט לאישורים של כל גורמי הרישוי נדרש גם היתר בנייה מתאים לפעילותו של כל עסק.