כל מי שרוצה לייבא מזון לישראל, מכל סוג שהוא, חייב להצטייד לשם כך בתעודת רישום יבואן. על-מנת לקבל תעודה זו, נדרשת הצגת התקשרות עם מחסן בעל רישיון עסק תקף, ובאופן טבעי נדרשת גם התאמה של המחסן לסוג המזון שרוצים לאחסן בו – ובפרט כשמדובר על מזון שמוגדר כ"רגיש" או על מזון מן החי, שעלול להוות סכנה לבריאות הציבור אם לא יטופל באופן מוקפד במיוחד.
רישיון העסק תקף לעשר שנים.
למי מוגשת הבקשה לרישיון עסק למחסן מזון?
לרשות המקומית שבשטחה עתיד לפעול המחסן (או כבר פועל כשמדובר על חידוש רישיון לעסק פעיל).
האם ישנם תנאים מקדימים להגשת הבקשה?
כן – המבנה שבו עתיד לפעול מחסן המזון צריך לעמוד בחוקי התכנון והבנייה ובפרט להיות בעל היתר בנייה המאפשר שימוש במקום כמחסן מזון.
האם ישנו גודל מינימלי למחסן מזון?
עפ"י צו רישוי עסקים עדכני, מחסנים ששטחם הוא פחות מ-50 מ"ר לא זקוקים לרישיון עסק. יחד עם זאת מאחר שאחסון מזון הוא תחום רגיש מטבעו, ולנוכח העובדה שלא כל התקשרות עם כל מחסן מאפשרת לקבל רישיון יבוא מזון, מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע מנוסים בתחום רישוי העסקים על-מנת לוודא התאמה.
מי בוחן את הבקשות לרישיון עסק למחסני מזון?
בקשות לרישיון עסק עבור מחסני מזון נבחנות ע"י מחלקת הרישוי ברשות המקומית. לצורך מתן תשובה עשויה מחלקת הרישוי לבקש חוות דעת גם מגורמים חיצוניים כגון הרשות הארצית לכבאות והצלה ומשרד הבריאות.
מה דורש משרד הבריאות ממחסנים לאחסון מזון?
למשרד הבריאות רשימת דרישות מפורטות מכל מחסן מזון. חלק מהדרישות הינן כלליות וחלק מיועדות ספציפית לאחסון מזונות רגישים וכאלה שהם מן החי.
כך לדוגמה מבחינת אוורור, מספר החלפות האוויר המינימלי בשעה הוא 4, מבחינת עוצמת התאורה המינימום הוא 100 לוקס, ובכל חדר יש להתקין הן מד חום רושם והן מד חום אינדיקטורי ובחלק מהמקרים נדרש גם מד לחות יחסית. מזון שנדרשת עבורו הקפאה יאוחסן בטמפרטורה של עד 18- מעלות והלחות בחדר תהיה בין 85% ל-95%, תנאי נוסף הוא הפרדה מוחלטת בין סוגי מזון שונים וכן נדרשת דלת כפולה לכל חדר, כשהדלת הראשונה מובילה אל פרוזדור שבו שוררת טמפרטורה נמוכה מזו של הסביבה.