בישראל פועלים למעלה מ-1,000 מפעלי מזון, שבאופן טבעי פזורים בכל רחבי המדינה. עלות הקמת מפעל מזון מתחילה בכמה מיליוני שקלים ועשויה להגיע גם לרבע מיליארד ₪ – כך שחשוב מאוד להקפיד על תכנון מושכל והקמה מקצועית, בין אם מדובר על מפעל מזון בצפון הארץ, במרכזה או באזור הדרום.
חלק משמעותי בתהליך הוא קבלת הרישיונות הדרושים למפעל מזון על-מנת לפעול באופן חוקי – רישיון עסק, שאותו מנפיקה הרשות המקומית שבשטחה מוקם אותו מפעל, ורישיון יצרן שאותו מוסמך להנפיק משרד הבריאות.
כיצד מתבצע תהליך קבל רישיון עסק?
על-מנת לקבל רישיון עסק עבור מפעל מזון בצפון, בדרום או במרכז, יש להגיש בקשה למחלקת רישוי עסקים ברשות המקומית. אל הבקשה יש לצרף מסמכים רבים ובהם תרשים סביבה, מפה מצבית ותוכנית של המפעל.
התוכניות נבחנות בקפידה ע"י מספר גורמי רישוי ובהם משרד הבריאות, משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, במקרים מסוימים משרד החקלאות וכן הרשות הארצית לכבאות והצלה. רק אישור מצד כל הגורמים הרלוונטיים יוביל להנפקת רישיון עסק למפעל.
חשוב לציין כי כל אחד מהגורמים הנ"ל מציב שורה ארוכה של דרישות בפני כל מפעל מזון במרכז הארץ, בדרום ובצפון – בהתאם מומלץ לבצע את התכנון וההקמה של מפעלי מזון בצפון, בדרום ובמרכז בעזרת מומחים בתחום של רישוי עסקים ובפרט רישוי מפעלי מזון.
כיצד מתבצע הליך קבלת רישיון יצרן?
בקשה לרישיון יצרן מוגשת ללשכת הבריאות הקרובה למפעל. כך למשל מפעל מזון בצפון יפנה ללשכת הבריאות בעכו, חיפה, עפולה, נצרת, טבריה או צפת, ואילו כשהמטרה היא הקמת מפעל מזון בדרום לשכות בריאות רלוונטיות הן אלה שבאשקלון, אילת ובאר שבע.
עוד לפני הגשת הבקשה לרישיון יצרן, יש להגיש בקשה לרישיון עסק ובפרט יש לוודא כי המקום שבו יוקם המפעל מתאים לייצור מזון על סמך דיני התכנון והבנייה.
אל הבקשה יש לצרף נספח ייצור, שמפרט אילו מוצרי מזון עתיד המפעל לייצר, מהן כמויות חומרי הגלם והתוצרת הגמורה שיאוחסנו באופן שוטף במפעל, כיצד יתבצע הייצור, מהו היקף כוח האדם ועוד.
השלב הבא הוא קבלת אישור עקרוני, ואז ניתן להתחיל ביישום התוכניות בשטח – הקמת מפעל מזון במרכז הארץ כמו גם הקמת מפעל בדרום או בצפון מחייבת השקעה כספית משמעותית, ועל-מנת שלא לעכב את תחילת העבודה חשוב להתנהל בדיוק על-סמך התוכניות שאושרו, שכן הנפקת רישיון היצרן תלויה גם בביקורת טכנולוגית-תברואתית במפעל.
