מה חשוב לדעת כדי לקבל רישיון עסק למאפיה בישראל?

by אביב ברישוי
3 שנים ago
423 Views

המהפכה הקולינרית המשמעותית שחווה ישראל באה לידי ביטוי גם בתחום הלחם ושאר המאפים. בהתאם ישנם שני סוגים של מאפיות בארץ: מפעלים גדולים שמייצרים כמויות גדולות של לחמים שונים ומוכרים את תוצרתם ללקוחות מוסדיים, ומאפיות בוטיק צנועות מבחינת היקף המכירות אבל עשירות מבחינת התפריט שהן מציעות ללקוחות הפרטיים.
באופן עקרוני כל המאפיות בישראל זקוקות הן לרישיון עסק, שאותו מנפיקה הרשות המקומית, והן לרישיון יצרן שבכדי לקבל אותו יש לפנות לשירות המזון שבמשרד הבריאות.

מה ההבדל בין מאפיה יצרנית למאפיה פשוטה?

מאפיה פשוטה, אשר רוכשת בצק מוכן, מחויבת לוודא שהגורם ממנו היא קונה את הבצק הוא בעל רישיון יצרן בתוקף, ובנוסף זקוקה לאישורים של הנדסה, נגישות, משרד הבריאות וכיבוי אש. אם מדובר על מאפיה שגם מוכרת משקאות אלכוהוליים, נדרש אישור של משטרת ישראל.
עבור מאפיה יצרנית ההליך מורכב יותר, ומומלץ להיעזר באנשי מקצוע מנוסים בתחום הרישוי. באופן עקרוני יש להגיש בקשה לרישיון עסק ובמקביל בקשה לקבלת רישיון יצרן – ללא רישיון יצרן בתוקף לא יוענק למאפיה רישיון עסק.
רישיון עסק למאפיה

אילו מסמכים יש להגיש עם הבקשה לרישיון עסק?

המסמכים העיקריים המוגשים עם הבקשות לרישיון עסק ולרישיון יצרן הם:

  1. פרטים אודות המאפיה – כתובת, בעל הכנס שבו היא פועלת, סוג האזור עפ"י תוכנית בניין עיר (תב"ע) עדכנית, ועוד.
  2. תרשים סביבה – סביבת המגרש שבו שוכנת המאפיה, בקנה מידה 1:2500.
  3. תרשים מגרש – כולל סימון מערכת הביוב, מתקני פינוי אשפה ועוד, בקנה מידה 1:250.
  4. תוכנית מפעל – כולל סימון האינסטלציה הפנימית והמערכות הסניטריות, בקנה מידה 1:100.
  5. תוכנית מפעל – כולל המתקנים והציוד, ותזרים של תהליך הייצור, בקנה מידה 1:50.

כמו כן יש לצרף נספח ייצור, המפרט את כמויות חומרי הגלם שיאוחסנו במאפייה ואת אופן אחסונם, את סוגי הלחמים והמאפים שייוצרו במקום כולל כמויות ואריזות, את שלבי הייצור עם הדגשה של תהליכים תרמיים (הקפאה, בישול וכו'), את חומרי הניקוי שייעשה בהם שימוש ועוד.

על מה עוד חשוב להקפיד במסגרת תכנון מאפיה כדי לקבל רישיון עסק במהירות?

דגשים חשובים נוספים בדרך לרישיון עסק למאפיה הם עמידה בכל הדרישות של משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, ואם מדובר על מאפיה גדולה – נדרש אישור גם מהמשרד להגנת הסביבה: עבור עסק לייצור מזון שיכולת הייצור שלו הינה יותר מ-5 טון ליום כשנעשה שימוש בחומרי גלם מן החי, ויותר מ-50 טון ליום כשלא נעשה שימוש בחומרי גלם שכאלה, משרד זה מצטרף למשרד הבריאות ובוחן אף הוא את הבקשה לרישיון עסק.

לשיתוף המאמר