האם כל עסק לממכר מזון חייב ברישיון?
כן.
האם בעל עסק ביתי קטן שמוכר מספר מצומצם של מאכלים ללקוחות קבועים שמגיעים אליו הביתה חייב גם כן ברישיון?
כן.
חוק רישוי עסקים קובע בבירור כי קבלת תמורה כספית עבור מזון, בכל היקף שהוא, מותרת רק אם ברשות מוכר המזון רישיון מתאים.
איזה רישיון נדרש לצורך מכירת מזון?
ישנם שני סוגי רישיונות לממכר מזון: רישיון עסק ורישיון יצרן.
מסעדות, בתי קפה, מכולות, מרכולים, אולמות אירועים, שווקים, צימרים שמגישים ארוחות ומטבח מוסדי במפעל חייבים ברישיון עסק.
מפעלים שמתבצע בהם ייצור מזון, כולל מאפיות שמוכרות את תוצרתן לבתי קפה, מסעדות וכו', וכן שירותי קייטרינג, חייבים גם ברישיון עסק וגם ברישיון מזון.
מי מנפיק את הרישיון?
רישיון יצרן ניתן על-ידי משרד הבריאות. רישיון עסק מונפק על-ידי הרשות המקומית שבשטחה פועל העסק, כשבמקרה של עסקים בתחום המזון אחד הגורמים שהרשות המקומית מבקשת את חוות דעתו הוא משרד הבריאות (גורמים אפשריים נוספים בהתאם לסוג הספציפי של העסק הם משטרת ישראל, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות).
מהן הדרישות של משרד הבריאות מעסקים לממכר מזון?
מאחר שמאכלים עשויים להיות פריטים רגישים מאוד ובעלי השפעה משמעותית על בריאות הציבור, ובפרט כשמדובר על מזון מן החי, מציב משרד הבריאות רשימה ארוכה של דרישות מכל עסק לממכר מזון, בין אם הוא גם מייצר אותו ובין אם רק מוכר. בהתאם מומלץ להקפיד על תכנון העסק ועל הגשת הבקשה לקבלת הרישיון הרלוונטי בעזרת אנשי מקצוע מיומנים בתחום.
מול איזה גורם במשרד הבריאות מתנהלים כדי לקבל את האישורים?
בקשה לרישיון יצרן מוגשת לשירות המזון הארצי. אם תרצו לקבל מידע מקדמי לגבי הדרישות של משרד הבריאות בנוגע לרישיון עסק, תוכלו לפנות למחלקה לבריאות הסביבה באזורכם (ישנן 18 לשכות בכל רחבי הארץ).
אילו עונשים קבועים בחוק על עיסוק ללא רישיון?
סעיף 14 בחוק רישוי עסקים מפרט את העונשים שעלול לספוג אדם אשר עוסק ללא רישיון בעסק שמוגדר בחוק כטעון רישוי: קנס (שגובהו עשוי לעמוד על עשרות אלפי שקלים) וכן מאסר של עד 18 חודשים.
עוד בנושא: אישור משרד הבריאות למכירת מזון כל המידע >>> היכנסו
